חג האביב, הידוע גם כראש השנה הסיני, הוא החג המסורתי החשוב והנפוץ ביותר בסין, ומסמן את תחילת השנה הלונארית החדשה. הוא מתקיים בדרך כלל בין סוף ינואר לאמצע פברואר, ובשנת 2026 יסמן את שנת הסוס. עבור הסינים, באיזו מקום שהם בעולם, חג זה הוא זמן לחזור הביתה, לאחד מחדש עם המשפחה ולברך על תחילת חדשה בתקווה ובשמחה.
מקורו של חג האביב מתוארך ליותר מ-4,000 שנה לאחור, והוא שורש בתקופות קדומות בתפילות לאלים ולאבות, וכן במרצ'ים להדוף את היצור המיתולוגי 'ניאן', אשר אמור היה לפגוע באנשים במהלך השנה החדשה. כיום, אף שהאגדה היא רק סיפור, נותרו רבות מסורותיה, כגון הדבקת סדרות אדומות (דואו-צ'ון), תליית פנסים אדומים והפעלת פטישים — האדום מסמל מזל טוב ופרוסперיטי בתרבות הסינית, בעוד שהפטישים אמורים לדחות את המזל הרע.
ההכנות לחג האביב מתחילות שבועות מראש. המשפחות נוקות את בתיהן ביסודיות כדי 'לנקות את המזל הרע', קונות בגדים חדשים ללבוש ביום השנה החדשה, ומוכנות מאכלים רבים. המסעדת החשובה ביותר היא ארוחת ערב השנה החדשה, שבה מתכנסות המשפחות סביב השולחן ליהנות ממאכלי סמלים מיוחדים, כגון ג'יאו-צי (שמסמלים עושר) ודגים (שמסמנים עודף ושפע).
במהלך הפסטיבל, אנשים מבקרים אצל קרוביהם וחבריהם כדי לברר זה את זה, ולעיתים קרובות אומרים "שנה טובה" או "מאחלים לכם שפע בשמונת השנה של הסוס." הילדים מחכים לו ביותר, מכיוון שהם מקבלים מעטפות אדומות מלאות כסף מהזקנים, כמברך על בריאותם ועל צמיחתם. החגיגות הציבוריות כוללות ריקודי דרקון ואריה, שהן מלאות חיים וצבעוניות, וממשכות קהלים לצפות ולהשתתף בשמחה.
מעבר לחגיגות, לפסחא הסתיוית יש משמעויות תרבותיות עמוקות. היא מדגישה את המאבק לאיחוד המשפחה, כבוד לזקנים, ותקווה לעתיד. עבור זרים, זו אינה רק חגיגה, אלא חלון להבנת הערכים הסיניים – הרמוניה, הכרת תודה, והחשיבות של הקשרים המשפחתים. בשנים האחרונות הפכה פסחא הסתיוית גם לחגיגה גלובלית, עם פעילויות המתקיימות ברחבי העולם כדי לשתף את התרבות הסינית והשמחה שלה.
EN